אוקטובר 2018

טקסט שכתבתי באוקטובר 2018 אחרי טיול משפחתי של כולנו באיטליה, כמה דאגתי אז לפני שאיתי התגייס וכמה תמימה הייתי אז. כמה השתננו-השתנתי - כמה השתנה פה בארץ הכל. והפכנו לאנשים אחרים.

היינו באיטליה.

מורכב להגיד ש״חזרנו״, 

אני עדין מרגישה מרחפת וקצת באוויר.

הכל מתערבב לי - טוסקנה, דולימיטים, עמק יזרעאל, דרום, נחל עוז, חוף כרמל, גולן, שדות - בית.

התגעגעתי לסטודיו, לארץ היפה שלנו, לאנשים ולגוונים שיש בנו.

שיהיה לנו טוב.

אדם חי בעולם, 

נתן זך

אָדָם חַי בָּעוֹלָם שֶאוֹתוֹ הוּא עוֹשֶֹה לְעַצְמוֹ,

מִן הַתַּאֲווֹת שֶבְּשָֹרוֹ מִתְאַוֶּה לְעַצְמוֹ

מִן הַנוֹפִים שֶבָּהֶם הוּא מַמְתִּיק לְעַצְמוֹ

אֶת הַפְּחָדִים שֶבָּהֶם הוּא מַפְחִיד אֶת עַצְמוֹ

וּמִן הָאַהֲבָה שֶאוֹתָהּ הוּא אוֹהֵב לְעַצְמוֹ.

וּמִן הַשִֹּנְאָה שֶאוֹתָהּ הוּא שֹוֹנֵא לְעַצְמוֹ

וּבַקַּיִץ הוּא יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לְעַצְמוֹ

וּבַסְּתָיו הוּא חוֹזֵר חֲזָרָה לְעַצְמוֹ

וְרוֹאֶה מֶה עָשָֹה לְעַצְמוֹ

בַּקַּיִץ וּמַה לא עָשָֹה לְעַצְמוֹ

מַבְחִין בֵּין זֶה לְזֶה וּמֵבִין לְעַצְמוֹ פחות