זה הימים האלו שאנחנו זוכרים מלחמות וגיבורים.
מה זה "גיבור"?
כמה פעמים שאלתי את עצמי את השאלה זו.
מי "גיבור"?
לפני כחודשיים איילת שלנו הגישה עבודה "חנה סנש - עילי נחמן".
בעבודה איילת ניסתה להבין מה זה גבורה.
עילי נחמן – בנם של יפעת ואייל, אח של רביד, בן זוג של ארבל,
נהרג עם שני חבריו, מתן אקשטיין ואדיר מסיקה כשהם נלחמים בידיים חשופות מחוץ למיגונית בצומת גמא ומצילים שלוש חברות שלהם.
בבית דיברנו הרבה על גבורה, גיבורים ומה זה להיות גיבור ואיך זה בה לידי ביטוי.
זה עורר אצלי המון מחשבות,
ב־6 בנובמבר 2024 סיון שדה כשהוא בן 18 נהרג מפגיעת רקטה ישירה שחדרה משטח לבנון,
בעת שיצא להשקיה בשדה הברוקולי בשדה של הקיבוץ בו נולד – כפר מסריק.
סיון היה ילד של שדות, סיון היה "ילד השדה", ילד טבע יפה תואר, כל החיים והשדות הרחבים היו פרושים לפניו.
סיון היה לפני גיוס לצנחנים.
בנם הבכור של רחלי ואסף, ואח לעידו ויואב. דור רביעי למשפחת חקלאים ממייסדי כפר מסריק.
כשחשבתי על זה ראיתי "ילד גיבור", שבחר ללכת לשדות, לדאוג להשקיה, ילד של טבע חקלאי בנשמה.
הוא לא היה "גיבור" במובן שמדברים עליו בטקסים והוא לא קפץ על רימון במארב חשוך בעומק שטח האויב,
הוא היה ילד שהחיים בארץ המשוגעת הזו הפגישו אותו עם סיטואציה של משימה ואין ברירה
והוא "גיבור" אמיתי של החיים האלו שהם כבר מזמן לא "שחור ולבן".
החיים המשוגעים של ארץ אהבתנו שיש בה אדמה בית תקומה – הפרחת השממה.
ארץ השדות וגבורה לחיות בה.





