שדות תם

יש לי ציורים שאני ממש זוכרת את הרגע שבו ציירתי אותם, 

את הקו המסוים שמשכתי עם המכחול והם נשארים איתי ודרכם אני מבינה את עצמי וגם תקופה. 

זה מה שקרה לי עם הציור "שדות תם".

היה יום, רגע שהתחלתי ל"עלות" – לצייר על יונים. 

להעלים אותן ואז לנסות למצוא אותן שוב. 

בנובמבר 2020 התקיימה הפגנה של תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו מול בית משפחת פרקש בקיסריה, 

משפחת פרקש שכלה את בנה סרן תם פרקש ז"ל במלחמת לבנון השנייה והם שכניו של נתניהו. 

ההפגנה עוררה סערה ציבורית קשה לאחר שנשמעו בה קריאות פוגעניות נגד המשפחה השכולה והתיחסות לא ראויה לשכול שלהם. 

סר"ן תם פרקש ואל"מ צביקה לופט נהרגו בהתרסקות מסוק אפאצ'י במהלך מלחמת לבנון השניה ב- 2006 מלחמה שהייתה מטלטלת בכל רמה אפשרית. 

צביקה - בנם של תלמה ואלי בן קיבוץ ראש הנקרה, אח של אורי, פלג וחגי. 

צביקה היה נשוי לארנה ולהם שלוש בנות. 

אני הכרתי את צביקה בעיקר דרך אורי בעלה של רקפת חברת ילדות שלי, ודרך ארנה אישתו.

אני זוכרת את המלחמה הזו כאילו היא הייתה היום וגם את בוקר הנפילה של צביקה, 

כמה שנראה שעברו 20 שנה – אנחנו עדיין שם. 

זו הייתה מלחמה שהילדים שלנו היו קטנים, שי היה במילואים, 

בסוף המלחמה סבתא בתיה האהובה שלי נפטרה ואני הייתי מבולבלת לגמריי, 

בין ילדים קטנים שי איננו כל כך הרבה פצועים והרוגים וסבתא מתה. 

ב-1 לספטמבר של אותו קיץ איתי עלה לכיתה א', 

שי הגיע ושנינו ליווינו אותו וחשבתי על כל הילדים שאבא שלהם לא ילווה אותם לעולם יותר. 

לא הצלחנו לשמוח, להתרגש, להבין – היינו עצובים. 

בנובמבר 2020 כששמעתי ברדיו על ההפגנה מול משפחת פרקש הוריו של תם הייתי בסטודיו הקטן שלי בקיבוץ שריד. 

באותו הרגע לקחת את הציור הראשון שראיתי עם יונה ורודה – ועליתי עליה, 

הרגשתי איך הולכת לנו התקווה ואיך מרגע זה התהפכו ויתהפכו חיינו,

ראיתי איך השלום בתוכנו נשבר, נסדק וכמה קשה יהיה לנו להחזיר אותו.   

הרגשתי את השבר הגדול בחברה הישראלית. 

מאז אותו יום – בנובמבר 2020 אני "עולה" על יונים מציירת אותן ושוב עולה ומציירת שוב. 

הן באות הולכות עפות כואבות שבורות ובעיקר מחפשות . 

הציור נמצא בבית של שני אנשים שאני מאוד אוהבת - יפעת ודני גולן באלוני אבא.